ארכיון הקטגוריה: זה רק סיפור

לחומר של הדברים יש כימיה. אם אני ממענת את הדברים אליך הם נאמרים בצורה כזאת, אני מטה את הראש, מנערת את המילים בתוכו, בוררת את אלה שאתה פחות אוהב, חשש חבוי יש בי, שמא לא תאהב את כל מה שאספר … להמשיך לקרוא ←

בכל פעם שאנחנו מדברים על זה, את אומרת שמהחלק של הקפה ראו מלמטה את הרחוב ולפני שהתיישבת הלכת אל החלון ובהית בו חתולה מתפנקת, פושטת את הידיים, מניחה אותן על האדן, מחפשת ציפורים באופק התפוח הגדול. מנסה להריח את הים, … להמשיך לקרוא ←

את הדברים האלה הנשמה שלי יכולה לספר יותר טוב ממני, אבל הנשמה שלי משדרת, או, מפיצה כמו ריח את הסיפורים שלה, היא לא יכולה לכתוב אותם באופן ממשי (ראיתם פעם נשמה מחזיקה עט ביד?) בערב היא הסתכלה עלי ואמרה שהוא … להמשיך לקרוא ←

אני מצלה וכותבת מצלה בשמאל, להסתיר מעיניך וכותבת בימין, פעם הכתב ברור ופעם שקוף, אפילו אני לא יכולה לקרוא אותו. בפעם האחרונה לא רציתי לגלות לך, הבטן כבר התחילה להתעגל ומבחוץ לא ידעתי ומבפנים כן, שאני הולכת לשמור את זה, … להמשיך לקרוא ←

המרפק שלה על החלון, היא אוהבת עם חלון פתוח, ויש לה מן קצב כזה של הרמת הטורים של המכונית כשהיא סוחטת את הגז לאט, את נוהגת כמו גבר, אני רוצה להגיד לה ומחזיק ביד אחת בלי שהיא תראה את הצד … להמשיך לקרוא ←

ברגע הראשון שהמחשבה עוברת לי בראש היא עושה את זה נורא לאט, סירה קטנה באופק, רחוקה, משולש לבן נטוי על צידו על רקע הכחול מלמעלה וכחול כהה מלמטה ולמעלה חגים שני מטוסים בספירלה ענקית משני צידיי השמיים. אז אני מכסה … להמשיך לקרוא ←

אם הייתי יכול הייתי לוקח אותך שם לבית קפה ומעמיד אותך בחצר על העץ, הגזע ההוא הענק, משעין אותך עליו ומסתכל לך בעיניים ככה בלי להגיד כלום כל התנועה הזאת הענקית של המבטים שלנו ביחד, אי אפשר יהיה להעביר באמצע … להמשיך לקרוא ←

את הגבול בין החיים שלנו אני מותחת בסרט אדום. אם אתה לא מבין ככה, אני מסבירה לך בדרך שלי, אני אומרת לו במילים חותכות והוא מחזיק את המזוודה שלו, צד אחד שלה עוד ישר והשני עקום. פעם שאלתי אותו, מתי … להמשיך לקרוא ←

אני אומר לה בלילה, אבל עד היסוד, עד החוטים הצבעוניים של המכשירים. תעיפי דברים, אל תתביישי, תזרקי לפח, תגלגלי למטה ברחוב שיתכסו בחול בבוץ בגשם אני הולך לישון עם זיפים, זה מפריע לך? ולא מחכה אפילו לתשובה, הלוואי שבלילה יקרה … להמשיך לקרוא ←