ארכיון הקטגוריה: ספר שאני קוראת

הניסים של אדגר מינט, ככה קוראים לספר, כתב אותו בריידי אודוול, שנולד וגדל בחבל האינדיאני של צפון מזרח אריזונה. התרגום, המעולה של קטיה בנוביץ'. איך יודעים שתרגום מעולה, שאל אותי לפני כמה זמן חבר טוב, שמשחק בשתי השפות, עברית ואנגלית … להמשיך לקרוא ←

אבל אני לא. יפנית. ביפן, יש המון חנויות ספרים, וכשגרתי שם זאת היתה אהבה-תאוה-תשוקה בלתי פוסקת שלי, להיכנס אליהן ולחפש בין המדפים, ספרי עבודות יד, בכל נושא שרק חולמים עליו, מגזינים, ספרים באנגלית. יש הכל מהכל, ותמיד. וכל הזמן רואים … להמשיך לקרוא ←

קריאה היא משהו מאוד אישי. אני קוראת כדי ללמוד משהו, וכדי לעוף, אני קוראת כדי לצלול לתוך חיים של אחרים, כדי להתקנא באהבה אחרת, במציאות עם יערות עד והיסטוריה שונה כל כך משלי, עם ובלי מלחמות, אני קוראת כי כשאחרים … להמשיך לקרוא ←

על הספר "בונה ארמונות בכפית" מאת איריס ערד מעט מאוד קורה לי שאני מגיעה לספר שיצא לפני זמן קצר ומצליחה לקרוא אותו. ומה שקרה לי עם הספר של איריס ערד "בונה ארמונות בכפית" הוא יוצא דופן. בחנות, בדרך לקנות בכלל … להמשיך לקרוא ←

פתאום, בזמן האחרון,  כשאני חושבת על זה אני קוראת. מההתחלה. תמיד אני קוראת, אבל יש תקופות שספר אחד מחזיק אותי במשך חודש, ויש תקופות שהקריאה שלי מהירה או שאני לא כל כך שמה לב, והיא גוזלת ממני יותר זמן, גם … להמשיך לקרוא ←

ככה מכנה דייב אגרס את תחושות החרדה שלו כלפי החיים, כלפי העצמאות שלו שנלקחה ממנו עם מות הוריו בהיותו בן 22, כשנשאר השלישי מבין ארבעת האחים במשפחה להיות האפוטרופוס על האח הצעיר ביותר שהיה אז בן 8. אני קוראת וקוראת, … להמשיך לקרוא ←