תגיות

,

בית הספר בו למדתי צורפות.
מההתחלה.
למדתי צורפות בטוקיו. בלב המרחבים האורבניים בין הרובעים  Omote-Sando
ו-Harajuku  המפורסם והידוע…לא רחוק  משתי תחנות רכבת הנושאות את שם השכונות האלה ונחשבות למאוד מרכזיות  (אם כי לא גדולות כמו שיבויה ושינג'וקו המפורסמות…)
הלימודים התרחשו בין השנים 95-98 .
בשנה הראשונה ללימודי גרנו בצפון העיר ובאמת הייתי לוקחת את הרכבת בבקרים בהם למדתי…הילדים שהיו אז עדיין בגן יפני היו יוצאים לשם עם אבא שלהם (בן זוגי )  ואני הייתי עולה על הרכבת עם ספר ביד, ארגז כלים של צורפות ביד השניה, וקדימה ללמוד.


בית הספר לצורפות "Hiko Mizuno"  ב-Jingu-Mae טוקיו

מתחת , ממש מתחת למבנה הצר והארוך מעשה בטון קר יפני, אדריכלות מדוייקת שלוקחת בחשבון כל (אבל כל) סנטימטר, זה לא ייאמן הדבר הזה, היתה חנות בגדים…מכנסי דגמח זרוקים, רולר עם כל מיני חולצות עם כפתורים, טי שרטים, איך אני אגיד את זה, לא בדיוק מתאים לאמא לשני (אז היו שניים ) ילדים, כמו שסבתא שלי אומרת

(איך את מתלבשת , אמא לשלוש ילדות היא היתה אומרת לאמא שלי כשהיינו קטנות ואנחנו היינו מתפוצצות מצחוק ומחסלות את הסוכריות קוז'אק שסבא שלי עשה שנחשוב שבאמת צמחו בעציצים)

אחר כך היה לי טוסטוס, כי עברנו לשכונה הרבה יותר קרובה ועם המעבר חציה שהובלתי את הטוסטוס ביד זה לקח לי 17 דקות מהבית עד הבית ספר, אבל נפסקה קריאת הספרים ברכבת, מרכיב חשוב ביותר כשחיים בעיר כמו טוקיו.
ברחבי השכונה הזאת צמחה לה אופנה מיוחדת, בשנות ה-90 המוקדמות שמקורות ההשפעה שלה הם דמויות מוכרות מאנימציה ילדותית כמו הלו קיטי  אולטרהמן ודוראמון, וקצת יותר מורכבת כמו סרה מוןדג'ימון
וגם מהלבוש המסורתי הכל כך מדוקדק של הקימונו, החגורות (אובי) הנעליים (גטה, נעלי אצבע שאתם מוכנים למדוד וזהו, אני מחלקת שוקולד חינם למי שמוכן ללכת בזה יותר מאשר לזרוק את הפח.ולא יותר..)
ועוד הרבה הרבה אחרות.
התוצאה היא שילובים של בגדים ישנים (וינטאג') עם חגורות, חצאיות ופריטי לבוש שלא הייתם מעלים על דעתכם
מבדי קימונו, המון רימייק (リマーク)חידוש של חולצה לחצאית, חצאית למכנסיים.
ושילובי צבעים..כאלה שהטבע לא מתבייש בהם אם יש כאלה בטבע…
הנה תדפדפו בעצמכם
FRUITS
לי יש את שני הספרים בבית
לאחד קוראים פירות (fruits) -הקישור מעל
לשני פירות טריים FRESH FRUITS
אני יושבת איתם פעם בכמה זמן, תאמינו לי לא צריך אוכל ולא מים ולא אויר כשהם ביד ומביטה בדמויות הססגוניות שממציאות אופנה בלי בכלל לדעת (שהשפיעה כל כך הרבה על המערב)
והדפים…מאחורי המבנה הזה היה הבית ספר שלמדתי בו..הנה כאן, הנה..רואים??
אף לא תמונה אחת לא צולמה ממש ברחוב שבו למדתי,תמיד במרחק נגיעה…
אני מביטה בהם, ואי אפשר לתאר את הצורך להפוך איזשהו בד ביד שעולה מהספרים האלה שכל כך מעט כתוב בהם.
(בכל עמוד יש מידע קצר מאוד על הדמויות שאאוקי וצוות הצלמים-כתבים שלו, האחראי על הפרוייקט הזה לכדו ברחובות של טוקיו)
וכל כך הרבה אפשר לראות…


אופנת רחוב לפני בנין "גאפ" בOmote-Sando שבטוקיו

פרט אחד שאני חייבת לציין, הרבה מהתמונות המצולמות בספרים האלה, כמו גם במגזינים המקבילים שיצאו ביפן
נלקחו מתחת לחנות של "גאפ" יבוא מארץ התפוח הגדול,המרכזית והגדולה בטוקיו, אנטיתיזה לשכבות ושילובי הצבעים הנועזים, גאפ מייצגת את המיינסטרים השמרני, האופנתי, כזה שהולך בתלם בעוד שברחוב, מעבר לחלונות הראווה הנקיים להפליא של גאפ והמעוצבים בקפידה גדל דור שני  למעצבים-בשתי ידיים של אופנה קסומה עם אופי שאוסף בתוכו שנים (עשרות, מאות) של סגנון מאופק…

 

מודעות פרסומת