תגיות

,

אחד מסוגי החרוזים שאני עובדת איתם נקרא seed beads . בישראל, כשאני מגיעה לחנויות שאני רוכשת אותם בהן מכנים אותם "ונציה" "צ'כים" ו"ג'בלונקס", על שם העיירה הצ'כית ממנה הם מיובאים (שנקראת בצ'כית יבלונקס) הם מגיעים בגדלים שונים ואני משתמשת בהם למטרות שונות, לפעמים אני מערבבת אותם, בכוונה, ולעיתים אני זקוקה להם במסה של צבע ואחידות.

וכך, לחרוזים שבאים מהעיירה הצ'כית הזאת הרחוקה יש תכונות שונות למרות שברובם הם נראים כמו כדורים טיפה מעוכים עם חור באמצע על מנת שניתן יהיה להשחילם על מחט או חוט.

רוב החרוזים הם עם חור עגול באמצע, ויש צבעים שמיוצרים עם חור מרובע,

כאשר החור של החרוז עגול, בגלל צורת החיתוך הזו ופני השטח העגולים, האור הפוגע בפני החרוז מותז לכל הכיוונים כך שנוצר רושם של זוהר ואור מלא,

ואילו בצורת החיתוך הרבועה, האור חוזר חזרה ממשטח החרוז ומותז מהפינות ויוצר תחושה של חוזק ואזורים חשוכים, כשהחרוז מסתובב הוא מנצנץ.

על החרוזים האלה, עם החיתוך הרבוע, שהם יותר נדירים אני לא מוותרת, ורוכשת מהם תמיד, הם חשובים מאוד בעבודה כשלי.

והנה תמונה להמחשה:

 

 

בשורה העליונה חרוזים עם חור מרובע ומתחתיה חרוזים עם חור עגול, דוגמאות שטוחות של שני הסוגים הדבקתי בצדן השמאלי של שתי השורות

בדרך כלל החרוזים האלה באים בצבעים שונים מאלה עם החיתוך העגול, כך שאין סכנה של בלבול ביניהם,

אבל-

בדוגמא שאני מראה פה, באופן חריג, בגלל שמדובר בצבע זהה, יש סכנת בלבול, כאשר אני מאחדת את שניהם לקופסא אחת בהיסח הדעת (לא, זה לא קורה הרבה, אבל זה קורה…)

ואז, כשאני מגלה את הטעות, אני מתיישבת להפריד אותם, עבודה סיזיפית של נמלה חרוצה, אי אפשר לעשות את זה לאורך זמן, ואני לוקחת בכל פעם קבוצה קטנה של חרוזים ומפרידה לשתי קופסאות.

הנה החרוזים האלה כשהם מונחים על משטח

 

 

תמונה מוגדלת , הגודל המקורי של החרוזים האלה הוא 4 ממ בקירוב

 

החרוזים בתמונה הזאת הם בגודל של 4 ממ בקירוב, ויש גודל אחד יותר גדול, שהרבה יותר פשוט להפריד, 7 ממ

הנה הם

 

 

זה נראה שבגלל שהם שקופים קשה להפריד אותם, אבל מכיוון שהם יחסית גדולים ההפרדה מאוד קלה ופשוטה

 

ובסוף, תמונה להמחשה של תכשיט, חלק קטן ממנו (ברגעים אלה הוא עדיין לא גמור)

 

 

ענק, שאני מכנה "שרשרת של אהבה" בגלל הצבעים האלה שהם כמו אנשים טובים אחד לשני, אין לי מילים מדוייקות יותר לתאר את היופי שלהם

 

באמצע יש פרח מוזהב, ומשני צידיו חרוזים עם חורים מרובעים אפשר לראות את האפקט של הנצנוץ שלהם, לידם יש חרוזים זהובים בהירים מאוד מבריקים, ושורה נוספת של חרוזים ירוקים מט, הצבעים יחסית קרובים,

הם כולם בהירים ואחידים , אבל השוני בחיתוך הפנימי של החרוז ובליטוש החיצוני מעניק להם הדגשה שהופכת אותם למנוגדים יותר.

 

וגילוי נאות:
אני נוטה לצחוק, לספר על הדברים האלה בבדיחות הדעת תמיד "הנה שוב זה קרה לי, התבלבלו לי חרוזים ואני חייבת לשבת להפריד…."

זאת עבודה, זה חלק ממנה, אם לא אני עושה אותה, יש מישהו אחר שזה תפקידו.

 

יש משהו בריכוז הזה של ההפרדה, שמעלה המון מחשבות ורעיונות, בגלל שהעבודה הזאת היא רציפה וחוזרת על עצמה היא כמו שורה ארוכה ישרה ואחידה שמאפשרת צורות בדמיון, חופש הקשבה למוזיקה, חופש מחשבה שאין בדברים אחרים, אני לא מכירה פעולה שמאפשרת את זה כמו זאת.

מודעות פרסומת