אחד מסוגי החרוזים שאני עובדת איתם נקרא seed beads . בישראל, כשאני מגיעה לחנויות שאני רוכשת אותם בהן מכנים אותם "ונציה" "צ'כים" ו"ג'בלונקס", על שם העיירה הצ'כית ממנה הם מיובאים (שנקראת בצ'כית יבלונקס) הם מגיעים בגדלים שונים ואני משתמשת בהם למטרות שונות, לפעמים אני מערבבת אותם, בכוונה, ולעיתים אני זקוקה להם במסה של צבע ואחידות.
וכך, לחרוזים שבאים מהעיירה הצ'כית הזאת הרחוקה יש תכונות שונות למרות שברובם הם נראים כמו כדורים טיפה מעוכים עם חור באמצע על מנת שניתן יהיה להשחילם על מחט או חוט.
רוב החרוזים הם עם חור עגול באמצע, ויש צבעים שמיוצרים עם חור מרובע,
כאשר החור של החרוז עגול, בגלל צורת החיתוך הזו ופני השטח העגולים, האור הפוגע בפני החרוז מותז לכל הכיוונים כך שנוצר רושם של זוהר ואור מלא,
ואילו בצורת החיתוך הרבועה, האור חוזר חזרה ממשטח החרוז ומותז מהפינות ויוצר תחושה של חוזק ואזורים חשוכים, כשהחרוז מסתובב הוא מנצנץ.
על החרוזים האלה, עם החיתוך הרבוע, שהם יותר נדירים אני לא מוותרת, ורוכשת מהם תמיד, הם חשובים מאוד בעבודה כשלי.
והנה תמונה להמחשה:
בשורה העליונה חרוזים עם חור מרובע ומתחתיה חרוזים עם חור עגול, דוגמאות שטוחות של שני הסוגים הדבקתי בצדן השמאלי של שתי השורות
בדרך כלל החרוזים האלה באים בצבעים שונים מאלה עם החיתוך העגול, כך שאין סכנה של בלבול ביניהם,
אבל-
בדוגמא שאני מראה פה, באופן חריג, בגלל שמדובר בצבע זהה, יש סכנת בלבול, כאשר אני מאחדת את שניהם לקופסא אחת בהיסח הדעת (לא, זה לא קורה הרבה, אבל זה קורה…)
ואז, כשאני מגלה את הטעות, אני מתיישבת להפריד אותם, עבודה סיזיפית של נמלה חרוצה, אי אפשר לעשות את זה לאורך זמן, ואני לוקחת בכל פעם קבוצה קטנה של חרוזים ומפרידה לשתי קופסאות.
הנה החרוזים האלה כשהם מונחים על משטח
תמונה מוגדלת , הגודל המקורי של החרוזים האלה הוא 4 ממ בקירוב
החרוזים בתמונה הזאת הם בגודל של 4 ממ בקירוב, ויש גודל אחד יותר גדול, שהרבה יותר פשוט להפריד, 7 ממ
הנה הם
זה נראה שבגלל שהם שקופים קשה להפריד אותם, אבל מכיוון שהם יחסית גדולים ההפרדה מאוד קלה ופשוטה
ובסוף, תמונה להמחשה של תכשיט, חלק קטן ממנו (ברגעים אלה הוא עדיין לא גמור)
ענק, שאני מכנה "שרשרת של אהבה" בגלל הצבעים האלה שהם כמו אנשים טובים אחד לשני, אין לי מילים מדוייקות יותר לתאר את היופי שלהם
באמצע יש פרח מוזהב, ומשני צידיו חרוזים עם חורים מרובעים אפשר לראות את האפקט של הנצנוץ שלהם, לידם יש חרוזים זהובים בהירים מאוד מבריקים, ושורה נוספת של חרוזים ירוקים מט, הצבעים יחסית קרובים,
הם כולם בהירים ואחידים , אבל השוני בחיתוך הפנימי של החרוז ובליטוש החיצוני מעניק להם הדגשה שהופכת אותם למנוגדים יותר.
וגילוי נאות:
אני נוטה לצחוק, לספר על הדברים האלה בבדיחות הדעת תמיד "הנה שוב זה קרה לי, התבלבלו לי חרוזים ואני חייבת לשבת להפריד…."
זאת עבודה, זה חלק ממנה, אם לא אני עושה אותה, יש מישהו אחר שזה תפקידו.
יש משהו בריכוז הזה של ההפרדה, שמעלה המון מחשבות ורעיונות, בגלל שהעבודה הזאת היא רציפה וחוזרת על עצמה היא כמו שורה ארוכה ישרה ואחידה שמאפשרת צורות בדמיון, חופש הקשבה למוזיקה, חופש מחשבה שאין בדברים אחרים, אני לא מכירה פעולה שמאפשרת את זה כמו זאת.
רוני אמר:
אני אוהבת אומנות, ולהציץ לתוך סדנת אומן, דווקא לרגעים הטכניים שלה, זה הכי מעניין.
יולי אמר:
נהדר מה שכתבת. אבל את מבינה שזו לא עבודה סיזיפית אלא מדיטאטיבית
את נשמעת מוכנה לויפאסאנה…
הפרדת החרוזים עם החורים העגולים מהחרוזים עם החורים המרובעים תישאר אתך במחשבה אבל את תראי שתעופי אף רחוק יותר.
שבוע טוב
ח ל י אמר:
החופש שהמונוטוניות מאפשרת, אין עליו בעולם.
אני אוהבת עבודת חרוזים, יש בעשיה הסיזיפית הזו כיף גדול. ואת השרשרת המורכבת מהרבה קטנות אני אוהבת מהרגע הראשון.היא מקסימה והצבעים, מ א ד מאד לטעמי 🙂
חגית אמר:
איך אני אוהבת שאת מתארת במילים מדויקות את העשיה הקטנונית הזו של הפרדה ותיחום (של החרוזים כמובן… 😉 ) וגם- את יודעת הרי שאת ההפרדה ושאר עבודות סיזיפיות, כדברייך, אנחנו (את) עושה כשאנחנו יושבות בקפה להרבה שעות… אז יאללה. אני מחכה…
עידית פארן אמר:
רוני, תודה, אני אוהבת את ההצצה הזו(אצל אחרים) לעיתים
יולי, לשתוק במשך שבוע…לא נראה לי כל כך (לא היום לפחות)
חלי- נכון, ותודה
חגית, כי אני לוקחת את זה לכל מקום, גם כשלא רואים, אגב
אלה אמר:
פשוט מדהים!!היכולת המילולית להסביר ולהדגים משהוא שנראה על פניו לאדם מבחוץ כמשהוא שאין לשים עליו את הדעת. ולגרום לי או לכל אחד (כך נראה לי)( לרצות להיות איתך עכשיו ולעזור במאלכת המיון… באהבה
אסתי אמר:
גם אני חשבתי לי שמדהים איך את מצליחה לקחת פעולה לכאורה חדגונית וסיזיפית, ולהפוך אותה לפרוזה. מרתקת. עם ניצנוצי יהלומים של ויז'ואלים שהם בסך הכל לכאורה רק צילומי החומריות (של המילים)
נפלא.
שרון רז אמר:
באמת נהדר, איך שאת כותבת על זה ומתארת, והצבעים, והצורות
אהבתי את הפיסקה האחרונה במיוחד
אלישבע זלצר אמר:
הרשימה מרשימה בפשטותה. מעניין לקרוא על תהליכי יצירה. כשאני כותבת, אני יכולה לעשות עשרות הגההות ועריכות, ולעולם לא אשתעמם. יש משהו בקריאה החוזרת, במציאת שגיאה קטנה, באות שהתהפכה, בפסיק שנהיה נקודה – שמקרב אותי לסיפוק ממה שכתבתי…
אין לי חרוזים, אני משחקת עם מילים. הצמיד יפהפה. לכבוד יום האהבה, לכבוד חג האהבה שיחול ביום רביעי הבא, 5-8 אני מזמינה אותך לצלם ולכתוב על תכשיט שנוצר באהבה…..
ולהעביר את בקשתי זו לחבריך באתר
אלישבע זלצר אמר:
המנויים שלי לא מקבלים הודעה שכזו.
מיכל אמר:
לשרשרת של אהבה נפלא בעיני, ובעיקר ההסבר.
גם השרשרת עצמה נהדרת.
ובאופן אישי? – אני פריקית של תשומת הלב הזו לפרטים, ומאמינה שזה לעולם אינו ע"ח ה'רעיון' הגדול. להיפך: בלעדיהם הוא לא יכול להיבנות.
תודה 🙂
גלית חתן אמר:
יש לי גם חברה שמכינה תכשיטים, אני כל כך אוהבת לשחק לה בקופסאות של החרוזים… כמו ילדה קטנה. ובסוף יוצאות שרשרות מהממות 🙂
(לא לי, לה. אני מקסימום בוחרת צבעים)
רונה צורף. אמר:
גם אני לפעמים מוצאת את עצמי ממיינת אבנים ( לא, לא חרוזים ) . אני יושבת עם פינצטה דקה וממיינת לריבועים קטנים של קופסא גדולה,
זה בגלל שכל אבן נורא יקרה ויש ממנה מעט בדרך כלל. לפעמים קשה מאוד להבדיל בין פנינה למון סטון, או בין לאפיס – לזולי לטורקיז – משהד ממש כהה. אבל כשאני נכנסת לזה אני טובלת בעולם שכולו טוב- ממש ככה !
מיד קורה שאני כבר שמה כמה אבנים בצד ומתכננת איתם בראש תכשיט ותכף גם משרטטת שלא אשכח. לפעמים הם מחכים לי כך המון זמן על השולחן ואז כשזה סוף סוף מתבצע החוויה שוב חוזרת על עצמה- חווית של ריכוז עילאי, ריכוז עד קצות העיצבובים הכי קטנים, בעיקר כשאני מלחימה ומשבצת ואז התוצאה תמיד יוצאת יותר יפה מהמחשבה המקורית וזה הפיצוי על הדרך הארוכה. הרבה פעמים מתוך 'ריכוז- על' שכזה נולדים גם סיפורים. איזה יופי שהזכרת לי את עולם הנסתר הזה. מגיעה לך על זה נשיקה.
גליה אמר:
כל כך אוהבת את היכולת שלך להסביר מחשבות שכביכול עוברות מהר בראש, את שמה עליהם זכוכית מגדלת ומפשטת את המחשבה לפרטי פרטים
וכולנו יודעים שאלוהים נמצא בפרטי פרטים
אז תודה שאת נותנת לעצור…..ולהסתכל….ולהנות
גליה
עידית פארן אמר:
על זה שאתם לומדים ממני משהו,
זה כיף לחשוב שמה שנראה לי כ-ל כך ברור ושקוף, בכלל לא גלוי לאחרים, כמו שאני מגלה ככה כל מיני דברים שאני לומדת כל הזמן
כנראה שכשאנחנו גומרים ללמוד אנחנו נובלים….