תגיות

, ,

לפני כמה חודשים חברה אחת אמרה לי "קראת את זה??לא? את חייבת!!"

ואז עשתה פרצוף של "שכחתי שאת קוראת רק ספרות משובחת…באמת איך יכולתי לעשות לך את זה, אני ממש מצטערת. תשכחי שאמרתי לך את זה"

ליום ההולדת שלי לא מזמן חברה אחרת עם קצת יותר אומץ שמה לי אותו ביד ואמרה לי שאם אני לא אקרא אותו

הקשר שלי איתה על תנאי.

משחק עם סרטים שצבעתי בכחול, גזרתי תפרתי ורקמתי עליהם חרוזים ונדמה לי שהם קשורים לסיפור מספר 9 בסדרה זה עדיין בשלב המשחק

ביום חמישי לפנות בוקר הם החליטו לטפס עלי.

האלה של השפעת, הם אמרו,(במו אוזני  שמעתי)

שכבר הרבה שנים הם לא ביקרו אצלי, ושאני חזקה,

(אולי את לא יודעת את זה, אבל את חזקה הם אמרו, אני לא יודעת אם שמעתם פעם חיידקים מדברים אבל זה המון המון המון קולות חלשים שמדברים ביחד….משכנע זה לא)

בדיוק ביום שלפני צילמתי את כל מה שרציתי, וגם צילומים פראיים (פראיים= לא מעובדים, כמעט כמו חומרי גלם שרק עיני שוזפות),  בשביל- דפים -של -השראה .

הצילומים, שניים מהם נמצאים פה, הם כמו פיקסלים מטושטשים של תמונה שעולה במחשב ומסתדרת לאט לאט בסידרה של תכשיטים שהמקור שלה עולה מספר שנקרא 13 מקטרות שנכתב על ידי איליה ארנבורג, לפני יותר ממאה שנים.

את הסידרה המוגמרת  (תכשיטים, רק תכשיטים ) אציג בעוד כמה חודשים בחנות-גלריה שאני עובדת איתה באשקלון, סגל 50 השבוע היינו אמורות להיפגש (מיכל בעלת הגלריה ואני)  והאלה של השפעת הטילו וטו, אולי בהמשך  השבוע, סיכוי ממש סביר שכן.

תמונה של צבעים, תחושה וערבול של חיים בסרט, הסיפור השישי בסידרה עדיין רעיון גולמי ומגושם. אני אוהבת אותם ככה

בחסות השפעת, שכילתה כל מחשבה רעה שכבר היתה לי על משהו אני ישנה בהפוגות כבר כמה ימים

ובלילה האחרון התחלתי לקרוא את הספר. הגעתי לעמוד 274.

עכשיו, מצפה לחושך המתוק שיעטוף אותי עוד מעט אני חולמת על עוד פרק ועוד חרוז (חרוזים, מכנה אותם אליזבט גילברט הסופרת בהקדמה או איך הספר הזה עובד )

לאכול

להתפלל

לאהוב

יעל סלע שפירו שתרגמה את הספר מאנגלית כותבת עליו בבלוג שלה עבד בתרגום

עוד על הספר באתר של נוריתה

תוספות

*ביום חמישי כשהבנתי שאני לא הולכת לקום מהמיטה ביקשתי מהר שיביאו לי את המחשב שלי מהסטודיו והמצלמה, בתוכה היו תמונות שהייתי אמורה לסדר (אני עדיין, שניה, סבלנות, תיכף מתפנה לעשות את זה)

ובחסות החום שכחתי היכן הנחתי את שני הספרים שאני קוראת עכשיו -הדלת של מגדה סאבו (הצצה ראשונה באתר של כתר ספרים )ושלושה דברים לאי בודד של יואב אבני הצצה (לא כותבת "ראשונה" פעמיים)

היום, לפני הצהריים, כשיצאתי החוצה לשעה קלה ומתוקה מצאתי אותם בכניסה לבית, מונחים זה על זה, מנחמים האחד את השני וביניהם מחברת שאני כותבת ומציירת בה רעיונות, אחת מ30- שיש לי (זאת, לגמרי במקרה ריקה חוץ מאיזה מספר טלפון שאין לי מושג של מי הוא, אבל אני לוקחת אותה אתי לכל מקום כאילו שבתוכה טמונים האושר וההצלחות שלי)

*בשל הזכות המופלאה לשנות מספרים בכתוב למעלה, אני מרשה לעצמי בכל פעם שאני מחליטה (וזאת רק אני מחליטה) לשנות את הדף של הספר כשאני מתקדמת בקריאה.

מודעות פרסומת