תגיות

,

את הרשימה של דפנה לוי, קראתי לפני כמה פיסות של הרים (משם לקוחה הכותרת של הרשימה הזאת)

לרשימה של דפנה , שבתוכה ריאיון עם הסופרת שכתבה את הספר שאני קוראת עכשיו "מוזיאון הכניעה ללא תנאי" קוראים מצילה את העבר מידי הזיכרון

אני הולכת עם הספר הזה  כבר כמה ימים,

הוא חזק, יש בו דברים מטלטלים, פשוטים כמו מים

כאלה כמו כוס קפה בין שתי כפות ידיים.

 

 

 

ובלי לשים לב…כמו תמיד הדמויות הפרטים המילים הסיפורים המקטעים

מתגלגלים לי מתחת לעבודות שלי כאילו היו מכוניות חונות.

וכשבבוקר התכופפתי כדי לראות אם מתחת לגלגלים מסתתר משהו,

גיליתי שיש שם עולם שלם

כזה ש….נשימתי נעתקת ממנו ואם יבקשו ממני להסביר

נדמה לי שלא אוכל…

 

 

סיכה לבגד. ההתחלה שלה, עם החוטים לפני שקשרתי והסתרתי אותם

 

 

בעמוד 8 היא כותבת "השאלה אם הרומן הוא אוטוביוגרפי עשויה ברגע מסוים לענין את המשטרה, אך לאו דוקא את הקוראים"

 

ובעמוד 101 אחרי המשפט "הולכים לרוזנת" מתארת הסופרת הנפלאה הזאת את הג'ונגל הכי מדהים שהיה לי בראש אי פעם בחיי ומתרחש בחדרה של תופרת.

 (מה פתאום ציטוט…בכל חנות ספרים תמצאו את הספר הנפלא הזה…ואל תגלו לאף אחד שככה התנסחתי זה לא…"מקובל"  בלשון המעטה…לכו לחנות ספרים רק בשביל הדף הזה 101-102 "מוזיאון הכניעה ללא תנאי" דוברבקה אוקרשיץ' תרגום מקרואטית דינה קטן בן ציון הוצאת עם עובד)

 

כמה תמונות….חלקן צולמו על גבי הספר שהכריכה שלו היא משהו בפני עצמו (אני מניחה שזאת הכריכה של התרגום בעברית, ובכל זאת)

 

 

מבט נוסף על הסיכה הזאת

 

חלק מהתמונות צולמו בסטודיו שלי

הן מתארות, חיפוש חומר שלי, קצת משחקים איתו

בדרך לסידרה  של סיכות -בגד, משהו יחסית חדש ברפרטואר שלי.

 

 

אחת נוספת, כשאני מתלבטת אם לרקום את החרוזים האלה הזהובים מתעתעים במרכז

 

בשבוע שעבר ישבתי עם הספר בבית קפה אחרי שקניתי חומרים חדשים, שרשראות כאלה של כסף מצופות זהב

 

זה נשמע כמו שוקולד, תחשבו, תגידו את זה בקול

שרשראות

של כסף

מצופות

זהב….

והתחלתי לשחק איתן, קוראת, מפסיקה

משחקת

הנה כמה תוצאות למשחק הזה

 

 

שרשרת כסף מצופה זהב…

 

והנה עוד אחד מהנסיונות המתוקים האלה

 

 

שרשרת כסף מצופה זהב ומגולגלת שהנחתי כמו קישוט על סיכה לבגד בצבע כחול

 

 

אותה הסיכה עם שרשרת כסף מצופה זהב  מונחת במרכז הסיכה…נדמה , לפעמים שאין סוף לאפשרויות.

 

אני לא יודעת מי מהם הולך אתי, דוברבקה, הסופרת הקרואטית שאינה דוברת את שפתי ואני לא את שפתה

או הדמויות בספר שלה אלה המקבלות תלת מימדיות עם הקריאה.

עם החומרים אני משחקת, מחזיקה אותם בידיים ומשחקת.

משחקת

עוד מילה של שוקולד, תגידו אותה פעם אחת

מה אכפת לכם?…

מודעות פרסומת