תגיות

, ,

לגיוס הוא* קיבל מתנה את האוסף של דני סנדרסון

ארבעה דיסקים ארוזים יפה גודל טבעי חף מפשע חכם על קטנים וקופץ לשניה.

לכי תסבירי לו, שנכנסת לחדר…הוא ישן ונראה כמו מלאך ועל הכסא ליד המחשב שלו היה המארז הזה

ואת לא יכולת להתאפק (למרות שכן)

ואיך שהוא התעורר שאלת אותו "מי קנה לך את זה??"

"ד', " הוא ענה לי בחיוך שלו.

החיוך שהוא רק שלו

וכמה ימים אחר כך כשנכנסת לאוטו ואחד השירים קפץ לך מתוך המערכת..וראית שכל המארז באוטו כי הוא לקח אותו כדי להאזין בזמן הנסיעה

 

אז כבר הסמקת מנחת ומחמאה.

 

אני מודה, אני נכנסת לאוטו , ובלי לשים לב בודקת את הדיסקים אחד אחד שרה כמעט את כל המילים, מתופפת על ההגה

 

הצבעים רודפים אחרי (לא באמת חשבתם שאני הולכת לכתוב עכשיו על מוזיקה…)

רציתי את האדום

יצקתי לתוכו כל מיני אחרים, בכלל לא אדומים ושהכל ביחד נראה אדום

ואז הראש שלי הסתובב בטעות לכיוון השני בסטודיו

ועכשיו אני לא יכולה להפסיק לחשוב על האחרים

זה חום…לא בדיוק , יותר כזה שנוטה לזהבהב, על בד אורגנזה בגוון טורקיז -תכלת

יש שם גם צהוב-זהוב (חרוזים ממש קטנטנים) ומטאליים בירוק זית

וירוקים מאט (בטח כבר ראיתם אותם בחלק מהעבודות שלי אני משלבת אותם המון בתכשיטים)

הנה תמונה…

 

 

 

לידו יש אחרת, בגוונים יותר שקטים ורציניים, ירוק "מלוכלך"

אני מכנה אותם כך משום שהחרוזים הם בעצם סוג ב', הצבע לא אחיד, כשהכינו אותם "ברחו" פנימה כל מיני צהובים ושחורים וקצת אדומים ומרחוק המראה הוא כמו של ירוק מאוד עמוק אבל באבגד הם נמכרו כחרוזים בעודפים….אני אוהבת כל כך את העודפים האלה, יש בהם את היופי המושלם עם כל הכתמים ה-כאילו- לא רצויים האלה

וחרדל (שגם הם נמכרו אז, לפני כמה שנים כ"סוג ב")

וירוקים שקופים, חלקים

והנה התמונה השניה

 

 

 

החרוזים בשרשרת הזאת מגולגלים מעל שני בדים האחד תחרה בגוון בג' שצבעתי בעצמי, ומתחתיו בד ירוק זית כהה- השילוב של הבדים מעניק את העומק.

אני מביטה בשרשרת הזאת , בניגוד לחברה שלה שנמצאת למעלה- זו שקטה ורצינית וכל מה שהיא תגיד לכם יהיה מאוד מדוד ושקט עד לוחש…ככה אני משתדלת להקשיב לה.

 

כמעט כמו בשיר הזה של דני סנדרסון

 

 

השיר השני מתקשר לשרשרת הראשונה ואני מתנצלת על האיכות שלו,(שבאמת היא לא כל כך טובה)  אבל הוא הכי מתאים לה (השיר, עם המילים, מתאים לשרשרת העליונה…)

 

 

והספר…הספר הזה שאני קוראת

זה עם התמונה של המלאך שכתבתי עליו פה לפני קצת פחות משבוע…

עצרתי. הוא עצוב לי מדי

הנה …אמרתי את זה

                     

                                  ******************************************************

 

*הוא- זה הבן שלי הגדול שהתגייס לפני חודש וקצת והשבת נשאר בצבא בפעם הראשונה

כאן כתבתי ביום הגיוס שלו

מודעות פרסומת