תגיות

אחר כך הכל נראה פשוט.
בהתחלה זאת הדמות שלה, שמתה כבר מזמן, זאת שלא הכירה את פוקס ואת רנואר ואת זרה, שלא שמעה אף פעם את אינפקציה, אפילו לא את היי פייב.
שדמיינה אותם אינספור פעמים לפני ואף לא פעם אחת אחרי.
בחדר שלו עם החלונות הגדולים הפונים אל הרחוב, אלו המכוסים וילונות בכחול כהה, כדי שאפשר יהיה לצפות בגבעת חלפון אינה עונה על גבי הקיר הלבן עם המקרן הישן של אבא שלו.
ולישון ביום, אחרי לילה בלי שינה
בדמיונות, לפני זה, היא התקרבה בכל פעם קצת למה שקרה בסוף באמת, אבל כל דמיון היה שונה מזה שאחריו, והיו אינספור כאלה
באחד היא לבשה חולצה עם כפתורי טיקטק, וכשהוא מתח את שני החלקים נשמע פצפוץ מתכתי עדין שהצית תנועה בלתי רצונית בעפעפיה, כמו היו מניפה ענקית שציננה את חום גופו.
באחר היא שלחה יד למפתח מכנסיו רק כדי לגלות שמתחת לחגורת הג'ינס שלו נעדר כפתור שנתפר שלא כהלכה.
בזה שהיה הכי קרוב ליום שזה קרה בסוף היא לא זכרה כמעט כלום, החדר היה רווי אלכוהול והזכרון שנשאר היה שניהם אחרי הכל,  משתוממים על איך הדבר המיוחד כל כך הזה חמק להם מהתודעה.
כאילו שהם לא רצו בזה.
בסוף, מה שבאמת קרה זה שהם דיברו המון, על הכל, על הילדות שלו, על החלומות שלה ושמעו ברצף שלושה תקליטים שרק אחד מהם היא זכרה, ואת השיר שהתנגן כשהכל קרה
וברגע מסויים אחד, שנמתח על פני כמה וכמה כאלה המוני פרפרים שקופים ריחפו בחדר, היא בטוחה שגם הוא ראה, והוילון היה משוך טיפ טיפה בצד הדרום מערבי כי הוא אמר שהוא מוכרח לראות אותה

ורק אחר כך , ממש אחרי שהכל נגמר והם שכבו על המיטה והיא התרוממה כדי להניח את המחט שוב על שיר שהיא נורא רצתה להקשיב לו פעם נוספת בתקליט, מושכת מעל פלג גופה העליון את סדין המגבת שאבא שלו הביא מחו"ל בפעם האחרונה שהוא נסע עם דוגמה של פרחים כחולים וירוקים היא נדהמה כשהוא אמר לה

שזאת היתה הפעם הראשונה שלו.

.ושהוא בכלל לא אוהב אלכוהול…

מודעות פרסומת