תגיות

,

הנה ככה
שישבת ואכלת את המאפה שהוצאתי מהתנור ואז אמרת אחרי כמה ביסים ש"בעצם אתה לא כל כך רעב."
שביקשת שנצא חזרה לבסיס שלך שעה כמעט לפני הזמן, כי יש לך שם שלושה קילומטר ללכת מהכניסה עד למאהל.
שפגשנו את מ ברמזור והעיניים שלך נדלקו כי זה אומר שלא תעשה את הדרך הארוכה הזאת לבד
ובכלל, בכניסה היו עוד כמה חברה מהצוות והלב שלי, של אמא שלך נרגע קצת.
שאין גבול למה שאנחנו מכנים אושר כשאנחנו רוצים אותו בשבילכם, הילדים שלנו.

שאמרת לי, אמא, עזבי לבוא בשבת, אם זאת טרחה בשבילכם, באמת אל תבואו
ודמיינתי איך אני מחרבת את התכניות של שבת הבאה רק כדי שנוכל להיות איתך גם אז, אפילו רק לכמה שעות.

שאמרת לי, אויש, שכחתי כסף ואמרתי לך שתוציא מהארנק שלי ושאלת אם אין לי שטר יותר קטן ואמרתי לך (אמרתי בלב , לעצמי,) אם נראה לך שזה משנה בכלל.

שהיתה תכנית בגלגלצ על אריק איינשטיין ושלום חנוך עם הקלטות נדירות שהדס אהרון הגישה והקשבנו בין הטיפות של השיחות שלנו

וכשהיה את השיר הזה שרנו ביחד…

ככה אני אכתוב את זה בבלוג שלי, הנה , כתבתי.

מודעות פרסומת