תגיות

בסוף הסיור ניגשתי לרחל ואמרתי לה, כמעט לא מאמינה לעצמי שאני מתכוונת לכתוב על הבוסתן שלהם, שלה של יוסי ושל ילדיהם.
אבל האמת, שבמהלך הסיור, אחרי שיוסי הצביע על שני עצים ואמר עליהם שהם עצי באובב (שיובאו מאוסטרליה, אבל אני לא ממש בטוחה)
כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה הנסיך הקטן, וכמה שעצי הבאובב שמצויירים בספר שונים.
עכשיו אני מסבירה
בוסתן לבונה שוכן צפונית (וטיפה מערבית) לכינרת לפי המפה, וצופה לנוף המשכר של האגם היפהפה הזה.
תחילתו בטעות, שריפה שפרצה במטע של משפחת לישנסקי, ואז נסיונות נטיעה של כל מיני עצים, של בני המשפחה עד שפרופסור יוסי מזרחי מאוניברסיטת הנגב מצא את יוסי ורחל, והם מצאו אותו, ומאז, מלפני כמה שנים (אני הסתכלתי על ציפור בזמן שיוסי, שמסביר כל כך מרתק למרות שרחל אישתו כל הזמן אומרת שהוא מדבר יותר מדי נקב במספר אז אני לא זוכרת כמה) הם מקבלים שיחים, שתילים , עצים, של כל מיני פירות ממקומות שונים ומשונים בעולם, ומגדלים אותם בבוסתן הזה לתצפית, בלי כימיקלים, ריסוסים, מה שמעלה את רף התחרות על הפירות המבשילים בין הלישנסקים לזבובים, הציפורים העטלפים (ועוד כל מיני כאלה שבזמן שיוסי פירט אותם הייתי עסוקה כנראה בלחפש אותם….)

אז ככה, קובעים איתם (אני הגעתי בקבוצה, עם המשפחה של בן זוגי ארז, )
מגיעים, ומקבלים דברים ממש טעימים לאכול מפירות, לא יותר מדי ולא מעט מדי, בדיוק בכמות הטעם שרוצים.
ומקבלים הסברים מדהימים, לגמרי על העצים, מאיפה הם בעולם, אילו סוגים שלהם קיימים, את הפירות אוכלים….(לא מגלה, תגלו בעצמכם)

הקטע שהיו לי בו דמעות, הוא בסוף (כן, אני יודעת, תמיד זה נגמר אצלי בבכי…)
כשיוסי מספר את סיפור המשפחה שלו, למרות השם והרמז הענק אני לא ידעתי וכשהוא הגיע לפאנץ העיניים שלי דמעו והייתי צריכה לעכל
ורציתי, בכלל מההתחלה רציתי לשמוע את הכל שוב, לפחות פעם אחת נוספת.

והנה כמה תמונות, של עצים ועלים, של הנוף לכנרת.

אתרוג, ככה הוא נראה כשמרשים לו לגדול פרא, והוא יפה, לדעתי.
קיבלנו לטעום ממנו , בגירסה משופרת (מאוד), זה היה ממש טעים

עלים ירוקים וגירסה אדומה שלהם, אני מרותקת בכל פעם מחדש כשארז (הלוקה, או מבורך, תלוי איך מסתכלים על זה בסוג של עיוורון צבעים) מסתכל ושואל קם און חברים, איפה אתם רואים פה אדום בדיוק??

עץ הבאובב שלי. זהו, ברגע שיוסי אמר את מילת הקסם, הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו הוא הנסיך הקטן, הכוכב שלו, השושנה הנחש בריח…

הנוף אל הכנרת ובקצה הרי הגולן

פטל על העץ בכמה גוונים, כן, זה טעים כמו שזה נראה

עץ הבאובב כפי שנלכד במצלמה של יהלי גת, הגיס שלי.

סיכום:
את הכל אני רוצה עוד פעם, כולל הכל.
עוד אחזור לשם
לקחתי ספר אבל היה כל כך מעניין שלא הוצאתי אותו אפילו פעם אחת.

לפרטים ויצירת קשר רחל ויוסי לישנסקי
בימי שישי 052-5385757 04-6937911

מייל  shishid@walla.com

 

מודעות פרסומת