תגיות

הוא אומר לי ואני משתוקקת לספר לו שהייתי אצל הרופא של השיניים, כי נפלה לי סתימה אז אני לא יכולה כל כך לאכול, למרות שההרדמה מתעוררת כבר לבוקר חדש וקסום משלה.
שהאוטו היה בבוץ, ממש בפנים, והיו אנשים בשדה שעבדו אבל הם לא מצאו את הוו גרירה
אז הזעקתי את עמיר שהגיע אחרי 10 דקות בדיוק כמו שהוא הבטיח
והיו לו כמה משפטים חכמים על איך שנשים נוהגות.
הכל כבר היה מטונף מבוץ וקש עם ריח בריא של טבע.

בכל הזמן הזה אני מסדרת את הכוסות על השיש עם הקפה, כפית סוכר לי, שתיים לו וחותכת עוגת שיש שתצא ממש ישרה ובזווית של 90 מעלות אני מניחה אותה בתוך צלחת קטנה עם פרחים צהובים וכתומים ונקודות של זהב באמצע ובצד, על השפה יש גם בספלים וגם על הצלחות פרות משה רבינו אדומות עם נקודות שחורות יפות כאלה , ושונות אחת מהשניה כאילו שהן משוחחות ביניהן.

האוטו היה בבוץ, אני מספרת לו עם הגב אליו אחרי שהנחתי את המגש על השולחן כי אמרתי לעצמי, פעם אחת תסעי מהשדות, כל כך יפה שם עכשיו ונקי וזה כמו להגיע לסוף העולם אבל אז….הטרקטור שעובד בתוך השדה עם הנהג שלו שכשראיתי את הפרצוף שלו והיד שמסמנת לי לא להתקדם הייתי כבר עמוק בפנים.
טלפון לעמיר.
איפה את. תחכי שם אני מגיע.
אתן הנשים מתחילות לשקוע הרגל שלכן לוחצת עוד על הגז, הפוך ממה שצריך.
הסתכלתי עליו, גנטיקה, עשיתי מה שהוא אמר. כל הזמן אמרתי לעצמי גנטיקה, תתאפקי, את הירח הוא קוטף בשבילך כל פעם מחדש, תתאפקי ותשתקי.
אחר כך הוא חייך, קיפל את החבל של הגרירה ונסע לירון.

ואני נכנסתי לאוטו , חזרתי הביתה, שטפתי הכל כמו שצריך, היה המון בוץ בכל מקום, הכנתי לנו קפה והתחלתי לספר את זה, אולי רק עשיתי תנועות עם הראש כי רציתי שהוא ישאל אבל אז הוא היה צריך לצאת
עכשיו אני כותבת את זה, כי נשארתי לבד, "מחכים לי למטה" הוא אמר לי אז אני כותבת הכל רק לא לשכוח שכל זה קרה לי היום.
וכשהוא יחזור מאלה שחיכו לו למטה הוא יקרא את זה.

מודעות פרסומת