תגיות

את הספר שאני קוראת עכשיו ראיתי עשרות פעמים בחנויות, העטיפה שלו גאונית , אני התעלמתי חזור והתעלם, יש כל כך הרבה דגים בים (כן, אומרים את זה ביעם, אני אומרת בים ומסתכלת למעלה לראות אם אין ציפורים בשמים)


ולפני שבוע הוא היה לי ביד, ככה פתאום, אני מחפשת כבר שבוע דיו לרפידיוגרף, זה עט מקצועי, אבל לא יותר מדי  ואת הדיו שלו אי אפשר למצוא, אז כפרס ניחומים קניתי לי את הספר הזה,ואחרי שסיימתי את הקודם (יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה) התחלתי את זה.
זה ספר של דמעות, הרבה דמעות, איש אחד, אמיתי כותב את סיפור התפתחות מחלת הסרטן של אשתו, עד למותה הצפוי כשהוא נשאר אלמן עם ילדתם המשותפת.
עד כאן הכל אמת.
הענין הוא שבתוך הספר יש את האישיות שלו, של הסופר,  ריי קלון.
וזה כובש, יש גם את איך שהוא מאיר את כרמן,  שמה של אשתו בתוך הספר
וזה ממיס, הכל, איך שהוא חי, איך שהתוצאות של משחקי הכדורגל והמשחקים עצמם חשובים לו לא פחות מהטיפול האחרון של אישתו, והוא מהצד, כל היום וכל הזמן  מספר את הדברים באנושיות מרתקת, תהומית , כובשת.
אני אוהבת את הבדיה האמיתית כל כך בספר הזה.
ושלא כצפוי אני צוחקת הרבה יותר מאשר בוכה.
(הוא עושה את זה מצחיק עד דמעות, מתובל במוזיקה סרטים אפשר להריח את הרחובות שהוא הולך בהם מרוב שזה חזק)
אבל כתבתי את הדברים כי הפעם הראשונה שבכיתי היתה היום, חזרתי עם אחד הבוגרים מאי שם ועצרנו לקפה. הוא עם ספר, אני עם ספר

"ילדים, הולכים לשתות קפה/לרופא/לדואר/לקניות.
קחו אתכם ספר, כי בזמן שנמתין בתור תוכלו לקרוא"
זה משפט מפתח אצלי, הפסיכולוגים של עוד 10 שנים
עוד יחגגו עליו

ישבנו וחיכינו לקפה שלנו בסבלנות (הוא לשוקו, אמא אל תבלפי, אני רואה אותך כותבת – אני שומעת אותו אומר לי)
אז הפעם הראשונה שאני ממש בוכה, זה שם בקפה, הילד לא רואה כי הוא מחכה עם הספר שלו ליד הדלפק בצד השני בעוד אני מחכה לקפה שלנו (שוקו, די , כתבתי, הזמנתי לך שוקו)
זה בעמוד 127
הוא עושה את זה כל כך נוגע, כל כך אמיתי כל כך יפה.

ריי קלון- אישה אחת הולכת לרופא (תרגמה מהולנדית ענבל זילברשטיין)
נטעלי כתבה עליו בסימניה
גלעד סרי לוי כתב עליו בבלוג שלו ספר חברה תרבות.
אני , בניגוד לכל כללי הקריאה האיטית שלי של ספר בחודש התחלתי אותו לפני יומיים ואסיים  עוד היום, זה עצוב אני כבר יודעת ואלה החיים שלהם, של סטיין וכרמן, אבל הם כתובים כל כך אנושי כל כך יפה וכל כך של אהבה.

*באחד הדפים בספר כרמן הגיבורה האמיתית שלו, מקבלת מתנה דיסק של מדונה, אני עושה חישוב מהיר של אחד השירים של הזמרת הזאת (לכוד בתוך הדיסק או בזה שלפניו ) שאני הכי אוהבת בעולם והנה הוא לפניכם

מודעות פרסומת