תגיות

, ,

שמישהו (טל השילוני למשל) יבקש לראיין אותי בתכנית והיא תשאל אותי לטעם המוזיקלי המדוייק שלי עד ל-איזה-שיר-גורם-לי-לבכות. כן, גם איזו יצירה.
להצטלם עם כל האחיות שלי.
בשבוע שעבר חלפתי ממהרת עם האוטו ליד גן השעשועים בשכונה, יש לי שלוש אחיות, שתיים מהן בישראל ואחת באוסטרליה, שתי המקומיות היו בגן עם מלא ילדים (כן, גם שלי) ובלהט המהירות עצרתי והצטלמתי איתן.

בהתחלה יצאה התמונה הזאת, הנה:

והן אמרו לי, באמת עידית, זה לא יפה, קדימה, עוד תמונה, ואז צילמנו את זאת, שבאמת יצאה פי מליון יותר מפויסת

בתמונה אני עונדת ענק ועגילים שלי, רעות משמאל עונדת שרשרת שאחד הילדים ביקש להכין לה ליום ההולדת שלה, הוא בחר את הצבעים והרכיב את הסדר אני הייתי רק הטכנאית, היא עונדת אותה כל הזמן וזאת לא אשמתי…
(צמרת מימין עונדת את שרשרת הפנינים שקיבלתי מתנה מהקרובה בוינה, אבל זה לסיפור אחר לגמרי)
(ואפרת , זאת שלא בתמונה היתה אתי בוינה)


אפרת ואני בתערוכת מדיה בתוך אחד המיצגים , שלושה מארבעת קירות החדר מכוסים מראות ויש בו מצלמה שמצלמת את החדר והסרט  שמצלם את המבקרים האקראיים מוקרן על מסך טלויזיה  10 שניות מאוחר יותר, רוב המבקרים הציצו בחדר הזה והלכו כאילו שהם לא ראו אותו, אנחנו שיחקנו עם המצלמה , התחבאנו לאמא שלנו שהסתובבה במוזיאון .
לתערוכה קראו

Changing Channels. Art and Television from 1963-1987
היא הסתיימה לפני שבוע, והשתרעה על פני ארבע קומות עם סרטים ומייצגים וניסויים , אחד מהסרטים ששבו את לבי היה של ביל ויולה בתרגום חופשי שלי "טלויזיה הפוכה פורטרטים של צופים" 44 אנשים , כולם גרים בסביבות בוסטון ישובים מול מסך הטלויזיה ובוהים בו בין חצי דקה ל 45 שניות, חלקם ליד שולחן, חלקם על הספה בסלון. הסרט צולם ב1983 ובוחן את הצפיה ההפוכה של הצופה בטלויזיה הסרט נקרא  באנגלית Reverse Television – Portraits of Viewers

להכין עוד המון המוני כאלה בכל מיני צבעים ודוגמאות ולרגוש מהכל בכל פעם מחדש, לחלק אותם, למכור אותם.

ללכת עד הסוף עם הספר הזה, (עוד לא ראיתי את הסרט, בקרוב אצפה בו), והעדכון לנוער שלו ("יצורי הפרא" דייב אגרס) ומה שיש להם להציע לי.
יצורי פרא יכולים להיות משהו שלא יסולא בפז (טוב, נו, מקור השראה) לסידרה חדשה של תכשיטים

ועוד חלום אחד, לעמוד במקהלה של נשים מלאות כהות עם שיער מקורזל ועיניים כהות נוצצות ולשיר נועצת עיניים בידיים של סטיבי על הקלידים בצד השני של הבמה את הקול השני של השיר הזה

ולהתעורר מוקדם בבוקר שאחרי עם רשימה נוספת ארוכה של חלומות

מודעות פרסומת