תגיות

(דיי מזעזע) משוך על אצבעות רגליה העדינות, היא ממהרת להסתיר אותו כשרגל אחת שלה, זאת שלא לוחצת על דושת הבלם והגז מתקפלת ומונחת על מושב המכונית הנוח.
הזרת של היד שלא מסתירה רגל בתוך הפה שלה, בין השיניים, בתנועת נשיכה עדינה "זה לא כואב לך לנשוך ככה את האצבעות?" אני שואל בהטעמה והיא מחייכת במבוכה חיוך נטול גומות, "זאת רק הזרת שלי והנה הוצאתי אותה!" עכשיו הרגל חוזרת למקומה הפאסיבי והיא מניעה את האוטו, שתי ידיים שלה על ההגה
ובא לי לנשק אותה
אבל אני באוטו שלה כי באתי לצייר את הסיפורים שלה, והיא מגיעה במכונית  לאסוף אותי כי שטראוס ביקש ממנה.
"אני לוקחת אותך עכשיו עד למלון, שטראוס ביקש .אנחנו נלך שנינו לנוח, אני משערת שאתה עייף מהטיסה,"
הקול שלה שקט וברור
"אני בכל אופן חייבת. לנוח. האיחור והעיכוב בטיסה שלך השאירו אותי ערה במשך כל הלילה ובלי כמה שעות הגונות של שינה  לא אוכל לעבוד"
זאת הפעם הראשונה שהיא מסובבת אלי את הראש ואז אני מבחין בגומה שיש  בלחי השמאלית שלה.
משועשע מהפער בין אצבעות רגליה המצובעות בצבע תכלת צעקני והאצדעה הצבעונית שעל רגלה השמאלית לדיבור המקצועי והישיר שלה אני מחבק את מטען היד שלי ומהנהן בצייתנות.

היא עוצרת את האוטו ליד המלון ומוציאה מפה מהתיק שלה.
" אנחנו פה," היא מורה באצבע ערומה מלק ליד הכתם הכחול הגדול של הים של תל אביב "בשלוש תאסוף אותך מונית ותיקח אותך לבית הקפה," האצבע הערומה שלה מטיילת על המפה עד לרחוב אחד העם "שם נחכה לך שטראוס, הדוגמנית ואני, יש לנו לוז צפוף לשבועיים הקרובים אני מקווה שתסתדר עם זה " (היא חייכה, אלוהים, היא חייכה)

"אה, שכחתי, הלק עומד לעוף מהאצבעות של הרגליים שלי, שריד אחרון של השתעשעות קלה עם האחיינית שלי בסוף השבוע האחרון"
קשוחה
המשפט הבא נבלע עם החלון הנסגר של האוטו לפני שהיא נוסעת אבל אני כמעט בטוח ששמעתי נכון

"לא יהיה בינינו כלום.
אני אמנם רווקה,

אבל אל תבנה על זה"

מודעות פרסומת