תגיות

בערב אני הולכת עם אמא לראות את הכנר הזה שמופיע במרכז הבמה אומרים עליו שהוא גאון אמיתי, הוא מנגן בחלק הראשון של ההופעה לגמרי לבד וקהל של כמה מאות אנשים יושב באולם מחזיק את הבטן והנשימה עוקב אחרי התנועות של הקשת שמטיילת חצייה על הכינור והחצי השני באויר זה נראה כאילו תיכף היא תיפול אבל לא.
הוא מחזיק אותה היטב בידו הימנית ומסיע  במיומנות של נהג מרוצים שנוסע לפעמים לאט ולפעמים מהר, ולפעמים בסלאלום של חביות אני נושמת קצוב עם המוזיקה הזאת של המלאכים מאגרפת את הרגע בלב שלי, אמא לידי התיק שלי על הברכיים

בחלק השני של ההופעה יש ריקוד, וקראתי בתכניה שעולים גם עוד נגנים לבמה.
מבקשים מהקהל לצאת להפסקה והמסך נסגר וגם אז אני מביטה מהופנטת ביריעת הבד בצבע בורדו כהה עם הכיווצים מלמעלה .נראה כאילו שאיזה מלאך , כמה מלאכים מחזיקים אותה מלמעלה ומסיעים כדי לסגור אמא שואלת אותי אם אני רוצה קפה ואני מנענעת לשלילה בראשי מוציאה בתנועה אוטומאטית מסטיק דיאטטי מהתיק שלי ובקבוק מים קטן, בכל הזמן הזה העיניים שלי על המסך ואני תוהה אם המסך לא כבד להם, למלאכים האלה מדי.

כשהיא חוזרת, קצת לפני אני מרגישה בשיפולי הבטן שוב את הכאב ההוא שהרבה זמן לא הרגשתי, מדמה אותו לסוס מדלג מעל משוכות, בכל פעם שהוא נוחת הכאב נרגע וכשהסוס שבראשי קופץ מעל המשוכה הבאה הוא מתגבר, ואחרי כמה משוכות כאלה שבדמיוני נראות כמו מבנים מעץ ישן באחו ירוק עם פרחים, ועשב שטל הבוקר עדיין נוצץ עליו, ובבטן הכאבים באים והולכים, הכאב שוכך לחלוטין עד הפעם לבאה.
לא יכול להיות, אני מהרהרת בתוכי באחו היתום מסוסים.
הרופ…הוא אמר שאני נקיה, זה לא עובד ככה כאבים לא באים והולכים להם ככה סתם באמצע הופעה של כנר ורקדנים ועוד כאלה מפורסמים, ונגנים והמון קהל.
הוציאו לי הכל, אז, ניקו שם את הכל. שני ניתוחים, טיפולים, הכינויים הספציפיים שלהם על שלל הדיוקים שאני מסרבת לנקוב בשמם האמיתי, כאילו שאם אני לא אומרת אותם, הם לא קיימים.
זה לא הגיוני.

(מה, זה כן?)
מתחשק לי לשאול אותה אם היא זוכרת מה הרופא אמר, בזמנו אחרי הניתוח האחרון.
היא נכנסת חזרה מפלסת דרך כדי לחזור  למקום שלנו. אני מריחה ממנה את הבושם שהיזתה על עצמה בחוץ, בודאי כשנכנסה לנוחיות להתרענן, מדמה אותה שותה קפה , פוגשת מכרה תיכף היא תספר לי על זה "עדינה, נו, את זוכרת את עדינה שבעלה היה עם אבא שלך במילואים,"
(נגיד שאני זוכרת..)
אז נולדה לה נכדה.

-תגידי, אמא
-מה יקירה?
-אולי יש לך במקרה אספירין בתיק?

מודעות פרסומת