תגיות

את שומעת?
אני מחכה לו בקפה שליד השדה, בהתניה הרגילה שלי שאני כבר לא שואלת וכשהוא נכנס ומתיישב מולי כל מה שיש עכשיו זה להקשיב.
"די, אל תגידי "להקשיב", את יודעת שאת הרבה יותר מ"להקשיב" בשבילי, תמחקי את זה"
הוא מלטף אותי בעיניים ולוקח את היד שלי מתחת לשולחן ומזמין קפה בשבילי ובשבילו ועוגת גבינה עם פירורים לשנינו.
התגעגעתי אליך, את יודעת.
כן, בטח שאני יודעת אבל אני לא אומרת את זה, רק צובעת את המילים באדום חזק.
"הילדים איתו?"
אני מהנהנת ועושה את השאלה הזאת עם העיניים, כמו תמיד
"היא יודעת שאני נוחת בעוד כמה שעות, " הוא מחייך" תזכי ממני לכמה שעות של חסד"
העיניים שלי מגלגלות את עצמן למעלה מצד לצד, "כמה שעות של חסד".
תיקון.
יובל מכנה מעשה אהבה אתי "כמה שעות של חסד"
הלב שלי מתחיל לדפוק והידיים מזיעות
תקשיבי תקשיבי (הוא דוחף לעברי את הצלחת עם העוגה , מסדר לידה בצד יפה את הכפית של הקפה שלי ומפציר בי בתנועת ראש שאוכל)
בטיסה התיישבה לידי מישהי, אחת, יפה…בגיל שלנו, מטופחת עם עגילים מאופרת , פנים יפות כאלה, לא, מה פתאום מנותחת אל תסתכלי עלי ככה.
וכל הזמן הזה אני מקשיבה ונותנת לו לעשות מתחת לשולחן ליד שלי את מה שמיקי רורק עשה לקים בייסינג'ר מעל לשולחן בתשעה וחצי שבועות של. והפנים שלי לא מסגירות כלום.
רק החולצה שלי שהלב מבפנים מאיים לקרוע אותה.
והעיניים.
ובזמן שאני מקשיבה לו אני מיישרת את העוגה בקטנים קטנים שהכפית שלי חופרת, העיניים שלי לא זזות מהשפתיים שלו שמספרות ומספרות
ואז הוא ממשיך ומתאר איך האישה היפהפיה הזאת שאלה אותו אם זה בסדר שיובל יתחלף במקום עם בעלה, והוא אומר מיד שאין בעיה ומעבירים אותו לשורת המושבים הקדמית ובמקומו, כך הוא מספר לי בעודו מדגים לי איך עקב עם העיניים אחרי האישה המטופחת עם נעלי העקב הגבוהים והלק בצבע המדוייק של החולצה שלה והאודם שלידה התיישב תואם וודי אלן, עם משקפיים ונמוך ממנה.
ואותי הושיבו ליד איש אחד שהיה לו ריח…

את לא מקשיבה לי!

אחר כך אנחנו ממהרים לצאת מהבית קפה לחדר של יואל, חבר שלו, שכשהוא לא לוקח לשם את אחת הידידות שלו הוא נותן ליובל את המפתח ומזהיר אותו שישאיר אחריו נקי.

ולפני שאני נכנסת לאוטו הוא אומר לי
תראי, תראי מה כתוב לך על החולצה??

"good girls are bad girls that never get caught"

-תגיד
-מה
-איך "בגיל שלנו" אני צעירה ממך בעשר שנים, עוד לא הפנמת?

מודעות פרסומת