חורף 1999.
אני חושבת שהיא היתה בת שנה, אולי פחות, והוא היה בן שנתיים ו-תשעה חודשים וסירב להגיד מילים ברורות. בין העברית ליפנית, כאשר שני אחיו הגדולים דיברו ביניהם רוב הזמן אנגלית הוא העדיף את היפנית.
גרנו שם, אז בארץ הרחוקה,יפן, יחד עם שני האחים הגדולים שלהם, שהיו כבר ביסודי.
והילדים גרו בשני חדרים, מאוד קטנים עם מיטות קומותיים, אני סידרתי בערב את ערימת-אנדלס הצעצועים, ונזפתי בילד אחד שהתיק שלו לא היה מסודר, וביקשתי מהשני בפעם התשיעית, קרוב לודאי להיכנס למקלחת כי כבר מאוחר והכנתי ערימה של בגדים קטנים לאחרי המקלחת, לשני הקטנים והכוננית עם הצעצועים בחדר של הילדים הקטנים היתה מבולגנת אז סידרתי אותה, והעברתי בודאי את הלגו מהקופסה של הבובות לקופסה שלו, וסיפרתי סיפור ושרתי שיר מתוך ספר שהיה להם, מחברת מזמרת.
כשבמטבח חיכתה לי ערימה של כלים.
ואחר כך הלכתי לקחת חוט עם חרוזים, כי תמיד ברגעים האלה שהשינה התחילה לחוג מעליהם והם היו מסובבים את המוצץ בתוך הפה אני הייתי מתיישבת בכניסה לחדר שלהם ומסתכלת על החופש כמו על פרפרים.
ומתאימה את הצבעים של החרוזים הגדולים לחרוזים הקטנים, ומשחילה אותם אחד אחד על החוטים שיהיו אחר כך שרשרת או צמיד, או עגילים.

חורף 2011
היום היא הלכה לחברה , ואחר כך לפרויקט עיגולי השמחה, והוא חזר מבית הספר וחימם אוכל לו ולבת הדודה שלו שחזרה איתו מבית הספר.
ואז התעופף לו כמו פרפר.

ועכשיו לפעמים אני מתגעגעת לחום שלהם מתחת לשמיכה, לשליטה הזאת המבורכת שארבעתם לידי מקיפים אותי מכל הכיוונים.
לרגע הזה, שבמדויק אני לא זוכרת אותו, והוא היה בין האוניגירי ללחם המטוגן והמלפפונים החתוכים, והכביסה. לחרוזים האלה,שהיתי לוקחת לידיים כשהשינה היתה נופלת עליהם ולארבעתם, שמצאתי את השיר הזה, כלומר, שהיתה הפעם הראשונה שהוא ניגן מתוך הדיסק.
וידעתי אז, הוא עצר לי את הזמן, ואת המבט, ואני ידעתי
שתמיד אחכה .

פרויקט עיגולי השמחה הוא פרויקט שהקימו הוריה של דסי רבינוביץ' זל שנלחמה בלוקמיה ונפטרה ממנה בגיל 19 ב1996. דסי השאירה אחריה צוואה לא כתובה לשמוח, לשמח לתת ולעזור לאחרים, בדברים קטנים ומרימי ראש כמו פעילויות במועדוניות , בגני ילדים. בבית הספר שהילדים שלי לומדים בו, כיתות ו לוקחות חלק בפרויקט כבר שבע שנים ברציפות, היום זאת הפעם השלישית שקבוצה מהכיתה נוסעת למועדונית כדי לשחק עם הילדים, לערוך להם הפעלה קטנה, ולצייר איתם.
ולשמח אותם
עוד על הפרויקט ועל דסי רבינוביץ' זל

והשיר של מיכה שיטרית ועמיר בן עיון, שרק כשהכיתה שלה הצטרפה לפרויקט המדהים הזה, גיליתי שהמילים שלו נכתבו על פי מילים שדסי רבינוביץ'  כתבה, שמחות קטנות

מודעות פרסומת