תגיות

את שומעת קול מתכתי שקורא לנוסעים לעלות לטיסה לפריז.
משפשפת את הזרועות שלך משני הצדדים, איפה הנחת את הקרדיגן הירוק  שאלוהים יעזור לך, ואז.
יש את הצפצופים, ביפ, ביפ, ביפ קטנים כאלה שמתחשק לך לאסוף ולזרוק על הקופים שבטח יש שם בגן החיות בצרפת, מה, תיסעו לצרפת ולא תלכו לגן חיות?
לא הגיוני.
הגיוני.
אחר כך את נשענת על הכורסה, יש בצד מכונות עם שתיה קרה, ושתיה חמה, וחטיפים, הנה, את שולחת יד ויש לך קפה בתוכה והוא חם וטעים כל כך ועל המסך מופיעים מספרים וזה נראה כמו שבאמת את בשדה, הטיסה מבודפשט מאחרת, הטיסה לרומא מקדימה אבל את.
את נוסעת לפריז.

ועל המסך הברור שמות ערי הבירה של אירופה מיטשטשות כשאת רואה את המספר הכחול, כמה שהיית רוצה שהוא יהיה מספר טיסה.
מספר 61006 עובר מ"בניתוח" ל
"התאוששות" ואז את מרימה את העיתון ותוחבת אותו אל התיק הורוד  שבדרך כלל לוקחים אותו לים עם הצורות של החול של הילדים.
ועכשיו יש בו בגדים להחלפה ומגבת, וספר בשבילך, ואחד בשבילו ותיכף האחות תצא ותגיד לך בלחש שביום רגיל הם לא מרשים אבל היום

בגלל ששבת, את יכולה לקחת כסא ולחבוש את הכובע והחלוק והמגנים הסטריליים לרגליים ולשבת לידו עד שיפקחו העיניים שלו.
ויוצא הרופא אלייך, זה ששמעת כבר שהוא מ-ע-ו-ל-ה. שהוא הכי בכל המחלקה והאיזור, ואין מנתח טוב ממנו.

והוא מסביר לך, המילים שלו מתגלגלות כמו המטבעות שהכנסת קודם למכונת קפה, ועם כל הברה את מבינה יותר ויותר את המשמעות של.
המשמעות.
אבל הוא מחייך אלייך, הוא פוקח עיניים ומחייך ואומר שאת יפה ו"אני אוהב אותך"
את מקיפה את העגלה שהוא שוכב עליה , כל המצפצפים האלה עם הצינורות שאת מזיזה עם היד כי הם מפריעים לך.
"אז איך הם הרדימו אותך"
"שרו לי נומי נומי"
"מה באמת?"
"נראה לך?"

וברקע של הצפצופים , אחרי המנה הנוספת של המורפיום שהאחות הוסיפה לו והרגיעה לו את הפנים, את מתחילה לשיר
"עם זה הם היו צריכים להרדים אותך"
היד שלך כותבת את כל החדר התאוששות, צבעוני, מזכיר קצת חדר לידה אבל לא.
ואת מעתיקה בכתב היד שלך "ציוד חשוב" ו"טפסים"
ועל הדלת שמעל לעמדת האחיות כתוב "אין לתת תרופות ללא אישור מאחות ראשית!!!"

ואת שוקדת על המילים והאותיות ועוצרת כשההשפעה מסובבת לו את הגוף, ומתחילה לשיר את המילים האלה שלה, בשקט של סיכות נעוצות בבגד שעוד מעט יתפרו אותו במכונת תפירה.
"חזרת" הוא מפציע פתאום מבין הסדינים של הבית חולים
אני כל הזמן הייתי פה, את צוחקת
הוא עוצם עיניים , מקשיב ומחייך.
ואת שרה לו, כמו נולדת לעשות את זה.

מודעות פרסומת