את המילים האלה אני משתוקקת להקדיש לדנה.
האחת והיחידה.
האמת האמיתית (שלוש אצבעות מאחורי הגב, תאמינו לי הפעם, בדרך כלל אני נוהגת לשקר, ואני עושה את זה דיי בקלות)
שפעם, מזמן, בכל סופשבוע היה לי בבית עיתון עם הטור של דנה. הקפדתי
אף פעם לא שמתי לב איזה עיתון זה, אבל הקפדתי לשאול אם זה העיתון שדנה כותבת בו. ואם כן, הוא היה לי בסל.
ומיד.
עכשיו, כבר כמה שנים שאין עיתון בבית.
זה….לא יודעת, מלא פרסומות, אם אני קוראת אז אין לי סבלנות ואם יש לי סבלנות אני מעדיפה לקרוא ספר, וגם לזה אין לי כל כך סבלנות.
(העיקר שהעצבים לא יצאו, חלילה על הילדים)
מה שכן, אני מקפידה להיות מעודכנת.
ואיזה עדכונים….וואו.
טוב, לא משנה.
היום הייתי אצל לימור, ואצלה יש עיתון אז קראתי.
אבל (כבר כתבתי את זה למעלה, אין לי סבלנות) ראיתי, תוך כדי שאני קוראת, וגם כבר ממה שהיה לי קודם להגיד על זוגיות
שאני מתחילה קצת…שהיין שאני שותה קצת.
בקיצור, זהו.
דנה כתבה על איזה מן ויכוח, או ריב (אל תתפסו אותי במילה המדוייקת) שהתחיל מיין.
ועל חזאות, לא של מזג האויר, של אם הוא הסתכל עליה כאילו היא הכי יפה בעולם או לא.

ואני מתה מקנאה.
גם, כאילו אני עם אותו האיש כבר….(נכון להיום. נקודה) מעל לעשרים וחמש שנים
(שימו לב, שכתבתי את זה במילים, במספרים זה נראה הרבה יותר , איך אני אגיד לכם את זה, קשוח)
וגם, אני לא רואה את הסוף.
וחוץ מזה,
אם יש בוקר שהוא לא אמר לי כמה אני יפה, מדהימה, חכמה סקסית (זאת המילה הכי חשובה, על כל השאר אני יכולה לוותר) מוכשרת, סופרת (את כותבת בחסד, עידה, ככה הוא אומר את זה)
בקיצור, אם קרה כזה דבר
הלך עליו, והוא יודע את זה.
אז הוא נוטה להקפיד.
וההקפדה משחררת (לא העבודה, כמו שאנחנו רגילים לחשוב. זאת טעות)

אז מה שרציתי להגיד לך, בסוף דנה, (כל זה באמת מיועד אליה ולא אליכם)
זה שאנחנו כולנו התחתנו עם א, או ז או ע או י או ג' או מ
ואחרי כמה שנים התחשק לנו להחליף אותו באות אחרת (ז), ואיכשהו אין לנו אומץ
וגם התרגלנו לצד במיטה, ולבדיחות על הילדים.

אצלינו, אצלי ואצל א, למשל, זה א, הבכור , גם לו קוראים א, איזה צירוף מקרים מקסים, הורס וסקסי.
וכשהוא היה קטן, כל הזמן הוא היה אומר שהוא הולך למילואים, ולעבודה ואני אמא שלו (ע) הייתי שואלת אותו
-באמת?
והוא היה מהנהן
-ומה אתה עושה שם?
-מתקן.
ואז הוא היה חושב קצת ואומר
-ומשחק בלגו.
אז עכשיו, כשהוא סיים את השלב של הסיכת ממ בבעד אחת, אני וא, אבא שלו
מסתכלים אחד על השני ואומרים שהוא בטח הרכיב משהו מאוד מסובך בלגו (טירה קסומה כזאת, עם טרולים והרמיוני מהארי פוטר), והוא בטח מאושר מזה.

והייתי מתאפקת, נשבעת ביקר לי.
אבל היום, כשהייתי אצל לימור, חברה שלי, וקראתי את הטור שלך, כמעט בשקיקה
בזמן הזה בערך קיבלתי הודעה בנייד שלי (בנס המסך שלו לא התרסק לגמרי אז הצלחתי לראות) מא' בנוסח הזה

(שניה, אני מעתיקה)

"שמשאירים כוס עם קפה ליד המיטה יש סיכוי טוב שהיא תישפך על השטיח. אני גמרתי לנקות!!!"

עכשיו אני כותבת את זה פה, בבלוג, דנה ספקטור בטוח לא תקרא את זה, קומץ קוראים קטן כן. וא שלי, ארז שעשה הרבה שמיניות באויר כדי שבבית סחור אני אסתכל עליו ולא על ז או על ע או על נ או על א אחר (מה לעשות שהרבה שמות מתחילים בא) גם הוא יקרא את זה וישלח לי סמס אחר, עם מילים כמו

"יפה שלי, מתוקה סקסית הורסת
אף אחד לא רואה עלייך שאת גם בת 46 (מחר) וגם יש לך ארבעה ילדים גדולים
וכשאת מכינה עוף במרינדה הפרחים בגינה וכל צמחי התבלין שרים."

 

מה פתאום מתכון של עוף במרינדה, אני משרה אותו עם סויה,  סילאן או דבש, פטרוזיליה קצוצה, שום
לשעתיים, מכניסה לתנור ואופה בערך שעה על חום של 180 מעלות.
והיום כתבתי את הפוסט הזה במקום להשרות וזה אז אני הולכת להכין משהו אחר…

מודעות פרסומת