ושוב אני עומדת מול שוקת מילים שבורה.
אם אספר לכם את הדברים כמו שהם, זה יהיה סתם שוויץ זול, ג'אנק פוד שאפשר לקרוא ולשרוף, לשכוח אחר כך ולהמשיך הלאה.
ואם אנסה ליפות או לעמעם, זה לא יהיה אמיתי.
אבל את מה שעברתי היום אני לא יכולה שלא לספר
פשוט לא.
על הפרויקט תורמים שיער למדתי בטוויטר.
בפיד שלי (= דף שמתעדכן ככל שמעדכנים אותו האנשים שאני עוקבת אחריהם, זה דומה לפייסבוק אבל נקי פי מליוני מליונים, ונטול ילדים- הפיד שלי לפחות נטול)
הופיע מסרון קטן על בחורה שמתכננת ללכת למספרה ולתרום את השיער שלה.
הסקרנות שלי היתה גדולה, אז ביררתי ומצאתי ש
אפשר לתרום שיער באורך של 25 סנטימטרים או יותר.
יש רשימה (הולכת וגדילה) של מספרות שמתנדבות לקבל אנשים שמתאימים, גוזרים להם את השיער ומעצבים בתמורה תספורת קצרה ויפה.

במהלך סוף השבוע לקחתי החלטה, זה משהו מאוד אישי
פשוט ולא פשוט
אני אוהבת את השיער הארוך שלי אהבת נפש.
אני מושכת אותו לפני הפנים כשאני נבוכה.
אוספת אותו עם הסיכות שאני מכינה
משחקת בו,
מעיפה אותו אל מאחורי הכתף כשבא לי להיות חצופה.
אבל כל זה מתגמד בעיניי, מתקטן ונעלם
כשאני חושבת שיש סיכוי שהוא ישמח, בתור פיאה, ילד או ילדה או איש או אישה
שאין להם שיער וזה חסר להם.

אבל אם זה היה נגמר פה, לא הייתי כותבת לכם, באמת
עד כאן הדברים לא כאלה מעניינים, תודו.

יסמין, הילדה שלי (גם בעינויים לא תוציאו ממני את המילה "נערה", פורגט- איט) חזרה מבית הספר, וסיפרתי לה שקבעתי לי תור באחת המספרות שמתנדבת לפרוייקט הזה והיא מיד אמרה "אני רוצה גם, תקחי אותי"
אני מסתכלת על הילדה הזאת, בת שלוש עשרה ושבוע בדיוק ושואלת אותה אם היא מוכנה להיפרד מרעמת השיער הג'ינג'י בהיר שלה לטובת ילד או ילדה והיא מחייכת ומהנהנת.
אין מה להאריך, ארבע צמות נתרמו, שתיים עבות, ושתיים קצת פחות (מחלקים את השיער לשניים ואוספים לשתי צמות כדי שהשיער יהיה כמה שיותר ארוך בכל צמה)
היא נראית לי פתאום קצת נערה, ואני נראית לי אחרת

בדף שנתנו לי במספרה, התבקשתי לכתוב את שמי וכתובתי, וכתובת המייל שלי
והיו כמה שורות לספר משהו על עצמי
אז כתבתי שאני מאחלת רפואה שלמה ובריאות, ומקווה שהשיער שלי ישמח מישהו או מישהי מאוד
ואז כתבתי שאני אוהבת שוקולד, סרטים וספרים

לא כתבתי שבתוך הצמות השארתי איזו עידית שהייתי, וכשיצאתי מהמספרה כבר היה חושך אז אי אפשר היה לעשות את הקטע הזה כמו בסרטים תמיד שהשחקנית מרימה את משקפיי השמש, ומסובבת את הראש, השיער מתנופף ונוחת מעל הכתפיים והיא מחייכת.

בבית חיכה לנו ינאי (14 פלוס פלוס) עם ערימה של פנקייקים
האחיות שלי, הגיסים, האחיינים שבאו לראות והחמיאו לנו בלי סוף

במספרת הראל ביבנה היו אלינו יותר מנחמדים (אפילו הכינו לי נס קפה!)
מספרת הראל, אבו-חצירא 2 , יבנה 08-9421852
את הקישור מצאתי לראשונה אצל מיכאל זילברמן בטוויטר
והשיר, הכותרת מבטיחה, איך אפשר בלי?
לא היה את "שערך הארוך נערה" קבלו במקומו שיר אחר שאני אוהבת לא פחות

וככה יסמין ואני נראות אחרי התספורת

 

מודעות פרסומת