אם אני אפגוש אותך במקרה ברחוב, אתה תתקן אותי, במשפט הראשון תגיד שהיה עלי לכתוב
"אם אפגוש אותך במקרה ברחוב"

אם ניפגש במקרה ברחוב, אספר לך עוד פעם שבדמיון אני שולחת יד אל התלתלים הזהובים שלך, שכבר המון שנים כבר לא צומחים לך על הראש.
ושוב האויר ייעצור ואני ארצה להחזיק לך את היד לפני כביש סואן כשנדבר על היום שבו ג'ון מת
ובאו לספר לנו את זה בטיול פרידה מסיני.

אם אני אראה אותך ברחוב, במקרה, אני אמשוך אותך ביד, בעדינות
אל חנות הספרים הקרובה
אפתח ספר ואקריא לך מתוכו משפט
אם אני אראה אותך, אספר לך שהייתי מחזירה לך את הגלגל לאחור לרגע אחד בודד
ומשאירה אותך שם.

כשניפגש אתה תשאל מה בא לך לאכול, לא קפה, לא, תראי אותך
את צריכה לאכול משהו, הודי, יפני, מה בא לך
אני אגיד לך שקט, ושאני רוצה חיבוק
וקפה וסנדויץ'.

ותספר לי על ההופעה האחרונה שלו שראית
אתה תשאל מה מעציב אותי ואהיה חייבת ללטף לך את האצבעות כדי להעביר דרכן שאין מילים למה שגורם לי עצב.

הכל יקפא לרגע אחד, ועל החלון יתחילו טיפות של גשם לזחול למטה פתיתים שקופים של חג המולד.
ואז אני אצחיק אותך ואתה תגיד כמו פעם
את בן אדם מאוד שנון.
ומעניין

לרגע אחד ארגיש כמו מג ריאן ב-you've go mail
ובשביל להכות בברזל בעודו חם, אשאל אותך, כאילו שזה קשור
"מה יש לכם, הגברים עם הסנדק?"
ואתה תחייך, השיר הזה יתנגן ברקע, המבט שלי יפליג ממך אל החלון והמכוניות שבחוץ

ואתה תפתח מחברת מלאה באותיות צפופות ומסודרות
תקרא לי מתוכה
ים של סיפורים.

מודעות פרסומת