"חבל" א' אומר לי, תגידי לאחיות שלך שיש מלא אוכל, שיבואו לאכול מחר, עם כל הילדים, תגידי גם לאבא שלך*.
בנו הגדול ביקש בעדינות ביום שלישי בבוקר שאכין לו פריסה
"אמא, בקטנה" הוא אמר לי
"אני בא עם תשעה חברה, במדים, בטח במדים"

"עוף ותפוחי אדמה בתנור הולך?"
"בטח" אני שומעת מעבר לקו

תיכף שתים עשרה בלילה.
בימי רביעי אני מתעוררת מוקדם, ונוסעת ברכבת לתל אביב ליום התנדבות
איכשהו יוצא שבימים האלה אני נופלת מוקדם, מתעייפת, בובת מריונטה שמישהו גזר לה את החוטים על הספה בסלון
היום, בדרך הביתה שמעתי חדשות

ועכשיו העייפות מסרבת להגיע

אני אצפה בכל עדכון חדשות אפשרי, אראה כל סרט טפשי ואולי אולי
אנסה עוד מעט ללכת למיטה.

ביום שלישי בערב, בזמן שהירקות נערמו על השיש לגבעות צבעוניות ויפות, והעוף ספג כבר את כל המרינדה הוא שלח
אס אם אס "קבלי ביטול"

התוצאה היא שיש לנו המון אוכל במקרר עכשיו.
בערב, אחרי שהודיעו לנו שאין מחר בית ספר, שאלתי אותו ואת אח שלו מה קורה בשבת.
(בהודעה, בטלפון, אני לא אמא שמנג'סת,
לא אני)

"נשאר" כתב לי אחד בהודעה
השני התקשר, אמר שלא נדאג

דוקא התחלתי לקרוא את "אהבה בימי כולירה", וזה קצת תפס אותי
אבל אני חושבת שפיפטי שיידז אוף גריי מתאים יותר להיום,

ואיך לקחו לי את המילים של השיר
עלי מוהר ויוני רכטר,

כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר
תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת
כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.

כמו שביל החלב שחוצה את השמיים
אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים
שזוהרים כדי לסנוור את העיניים
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.

הו, לך ישר
לך לבד,
אל תפחד.

*אמא שלי בהודו
**אף פעם לא הבנתי את ביבי, מה היה רע במבצע "זוכר את נובמבר" ולמה היו חייבים לגעת לי דוקא ביוני רכטר ועלי מוהר?

מודעות פרסומת